איגודן

איגוד ערים לתשתיות איכות הסביבה, הוא הגוף שאוסף, מוליך ומטהר את מי השפכים של כ-2.5 מיליון תושבים מ-23 רשויות מקומיות במרכז הארץ. איגודן הוקם ע"י שבע הרשויות הגדולות של גוש דן: תל אביב-יפו, חולון, רמת גן, בני ברק, גבעתיים, בת ים ופתח תקווה. המטרה המרכזית היא הפיכת מטרד (השפכים) למשאב (מים לשימוש חקלאי). לשם כך הקים איגודן את מכון השפד"ן, מהמתקדמים והגדולים שבמכוני טיהור השפכים בעולם, בו מטוהרים המים והופכים למים באיכות מי שתיה. 

מידי יום מייצרים תושבי גוש דן כ-400 אלף מ"ק ביוב המהווים כ-40% מכלל כמות השפכים של מדינת ישראל. שפכים נוצרים בדרכים רבות: במקלחות, בכיור המטבח, בחדרי השירותים, במדיח הכלים, במכונת הכביסה ובמפעלי התעשייה. היותה של ישראל מדינה מדברית כמו גם משבר האקלים העולמי, מחייבים חשיבה מקורית וגישה אקולוגית ביחס אל משאב המים. מחזור השפכים לשימוש חוזר בחקלאות הוא אחת הדרכים לעשות זאת.

הפיכת שפכים ממטרד למשאב יקר

כדי לתת מענה לצרכי האוכלוסייה הגדלה במרכז הארץ ומתוך ראייה אקולוגית ארוכת טווח, נערך איגודן למציאות חדשה בשדרוג מערכותיו ותכנון פרויקטים חדשים לבניית עתיד ירוק ונקי. השגת המטרות לשמן הוקם האיגוד כגון איסוף וסילוק השפכים, מניעת מטרדי תברואה וסביבה, ההגנה על הנחלים, הים, מי התהום, הפיכת מי שפכים למי קולחים ושיפור מערכת ההולכה למי הניקוז, לא מביאה לקפיאת האגוד על שמריו. במטרה להפסיק את זיהום הסביבה ואת זיהום מי התהום ביישובים שממזרח ומדרום לגוש דן, יורחב תחום איסוף השפכים מעבר לגבולות הנוכחיים.

מחזור מים

חזון איגודן הינו הפיכת מי השפכים למי קולחין ברמה גבוהה, כזו המתאימה לכל סוגי הגידולים החקלאים בארץ, תוך שמירה על שגרת החיים בערי גוש דן. לאמיתו של דבר, בסוף התהליך, איכות המים הממוחזרים קרובה לאיכות מי שתייה. כבר היום, מתוך 100% מכמות השפכים שנכנסים למערכות איגודן מוחזרים למשק המים בישראל כ-140,000,000 קוב שפכים, מתוכם כ-96% מהווים מים לחקלאות. כיום כ-70% משטחי החקלאות בנגב הצפוני ובעוטף עזה מושקים באמצעות מי שפד”ן, ובכך נחסכים מיליוני ליטרים של מי שתייה למדינת ישראל. בעתיד, מספרים האלה צפויים לגדול.

מחזור בוצה

בוצה היא חומר אורגני מוצק הנוצר כחלק בלתי נפרד מתהליך טיהור השפכים. מקורה במוצקים השוקעים באגני הטיפול הראשוני ומיקרואורגניזמים שפירקו את החומר האורגני שבשפכים. הבוצה מכילה ריכוז גבוה של נוטריינטים שמקורם בחומרי מזון בסיסיים. לכאורה, הבוצה היא פסולת ומטרד, אולם הודות לטיפול מתקדם באמצעות מעכלים אנאירוביים, אנו הופכים גם אותה למשאב – כחומר גלם וכדשן לחקלאות.