מגזין אקודן

גיליון מס' 1
מגזין אקודן - חדשות איכות הסביבה של גוש דן
לחץ לקבלת לגרסה הנגישה
____________
גליון #2 - פברואר 2020
______1
במגזין הראשון הראנו מציאות וחזון של אקודן.
במגזין הזה נחשוף בפניכם מיכשור מעבדתי נוסף, אשת צוות באקודן ונתמקד במזהם בעל חשיבות ברמה הלאומית ולא רק במכון הטיהור.

באחרונה פורסמו הנחיות לדיגום שפכי תעשייה ולראשונה שותפים להנחיות שלושה גופים מרכזיים: משרד הגנת הסביבה , משרד הבריאות ורשות המים.
בנוסף עודכנו כללי תאגידי מים וביוב ונוספו הקלות המיועדות לתמרץ עסקים לשמור על איכות שפכים תקינה ולהקטין את סכומי החיובים הנובעים מחריגה בודדת.
קריאה מהנה, דניאל סולומון
__
_________0
ספרי לנו קצת על עצמך
אני בוגרת אוניברסיטת בן גוריון  MSC, בהנדסת סביבה.
את עבודתי בתחום התחלתי ממש עם סיום הלימודים במשרד להגנת הסביבה באגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות. לאחר כשנה התחלתי את עבודתי באיגודן לפני כ 19 שנים.

מה מהות תפקידך כמהנדסת בצוות?
למעשה מטרת תפקידם של כל המהנדסים במחלקה היא זהה, אנו מגינים על מערכות האיסוף וההולכה של איגודן וכן על מכון השפד"ן מכניסת מזהמים לשפכים. הגנה זו מאפשרת טיהור שפכים אופטימאלי במכון ומבטיחה שהקולחים המטופלים יהיו נקיים ממזהמים וראויים להשקיה בלתי מוגבלת לצורכי חקלאות.
אני עוסקת בעיקר בבקרה על השפלת מי תהום למערכת הביוב. השפלת מי תהום הנה הורדת מפלס מי התהום ע"י שאיבת המים אל מחוץ לאקוויפר. הצורך בהשפלת מי תהום מתעורר במסגרת פרויקטים של בנייה או תשתיות המבוצעות בעומק הקרקע ודורשים סביבת עבודה יבשה. באזורים בהם מפלס מי התהום מגיע אל מעל לאזור מפלס העבודה יש צורך לשאוב את מי התהום ולסלקם מסביבת העבודה לאתר מוסדר. מערכת הביוב היא אחת מאתרי הסילוק המקובלים ומאחר ובמי התהום עלולים להימצא מזהמים שונים, נקבעו נהלים לאופן סילוקם. 
איך היית מגדירה את ההשפעה של עבודתך על איכות הסביבה?
עבודתנו למעשה מאפשרת לשפד"ן לטהר את השפכים לרמת קולחים הגבוהה ביותר, כרמת מי שתייה ללא מזהמים. עובדה זו מאפשרת להשיב את הקולחים להשקיית כל סוגי הגידולים החקלאיים. הידעת ש 70% מכלל מי ההשקיה לחקלאות בנגב מקורם במי השפד"ן? זוהי תוספת עצומה למשק המים בארץ המאפשרת שמירה על המשך נישת החקלאות בארץ.
בנוסף, כאשר אנו מבקרים באתר/עסק אנו ערניים למצב הסביבה, לקרקע, מקוואות מים ואוויר וכשמתעורר הצורך אנו מערבים את הגורמים הרלוונטיים.

מהו שירות טוב בעינייך?
שרות טוב בעיניי הוא להיות זמין לעסקים בעת הצורך, להכווין אותם בכל בעיה סביבתית בה הם נתקלים, לסייע להם בבחירת הטיפול האופטימאלי על סמך הרכב השפכים הייחודי להם, לעדכן אותם בשינויים החלים בהנחיות/כללים, בהקלות ובדרישות חדשות היוצאות מטעם הרשויות.

מהו המוטו שלך בעבודה?
לכל אדם באשר הוא אני אומרת: תהנה ממה שהסביבה מעניקה לך, אויר נקי וראוי לנשימה, מים נקיים לכל שימוש שרק נרצה, ים נקי ובטוח לשימושיו, ובחזרה כהוקרה לסביבה - אל תשפיע עליה או תרע את מצבה, היא לא קניינה הפרטי של אף אחד מאתנו. ואני אסביר, כל אדם (ברמת הפרט, האזרח או העסק/ המפעל) צריך לקחת אחריות על הפסולת שהוא מייצר וכשאני אומרת פסולת אני מתכוונת לכל תוצרי הלוואי שאנחנו מייצרים מעצם היותנו בני אדם והפעולות שאנו עושים.
 
האחריות היא להיפטר מהפסולת באתרים מותאמים באופן שלא תהווה פגיעה במערכות אחרות. רק כך, הפסולת או תוצרי הלוואי שאנו מייצרים לא ימצאו את דרכם אל הסביבה, לא ישפיעו עליה ויחבלו בה וכך למעשה נשמור עליה,  על מנת שגם הבאים אחרינו יוכלו ליהנות ממנה.

מהו ההישג הגדול ביותר שלך עד כה?
עם כניסתי לתפקיד, לפני כ 20 שנים, המודעות הסביבתית בכל הקשור לבקרת שפכי תעשייה הייתה "בתולית". כעת, אם אתבונן לאחור על העשייה בערים בהן פעלתי, ניתן לחזות בשיפור העצום שחל בתחום. המודעות הסביבתית בקרב יצרניי השפכים קיימת, ואף הולכת וגוברת, דבר המתבטא בהירתמותם לשימור ולהגנה על המערכות הסביבתיות תוך לקיחת אחריות על הפסולת המיוצרת על ידם. בנוסף, בתחום מי התהום עליו אני אחראית בשנים האחרונות, נמנע מכמויות לא מבוטלות של מי תהום ברמת מליחות גבוהה לזרום למערכות איגודן ולמפעל השפד"ן ובכך למעשה נמנעה האפשרות של המלחת הקולחים ופסילת ייעודם להשקיה. 
__
"בואו נפתור ביחד את הבעיה" - ראיון עם מנכ"ל מפעל א. משי
______1
מאת: ראובן ברייב ואורית שניאור עזרתי

קצת על החברה
חברת א. משי נוסדה בישראל בשנת 1993 ע"י האחים לבית משפחת מזרחי והיא יצרנית ותיקה ובעלת ניסיון רב בתחום פיתוח, ייצור ושיווק של מגוון מוצרי קוסמטיקה.
החברה מייצרת במפעלה החדשני בבת ים מאות מוצרי קוסמטיקה שונים לתעשיות היופי השונות, למעצבי שיער מקצועיים, לחנויות קוסמטיקה, לתעשיות הספא והקוסמטיקה המקצועית. מוצריה משווקים בישראל וב-50 מדינות בעולם.
את הראיון במפעל החברה בבת ים הוביל מנכ"ל החברה מר ירמי מזרחי. הגב' סבטלנה גורודין, מנהלת איכות ורגולציה בחברה, הוסיפה את כל היבטי בקרת האיכות.
האחים לבית משפחת מזרחי – נאוה, שם טוב, ירמי וארז ז"ל – רואים את עצמם כחלק מהקהילה המקומית וכחלק מתפיסה חברתית, תומכים בצניעות ובענווה היכן שאפשר. "חובתו של כל מפעל לדעת גם לתת. אנחנו מרגישים שזכינו להיות חלק ממעגל העסקים שנותנים בחזרה לקהילה" כך אומר ירמי.
______1
מהי האג'נדה שלך בנוגע לנושא איכות הסביבה?
אחד הנושאים שעומדים לנגד עיניו של ירמי כבעל החברה לייצור מוצרי קוסמטיקה הוא עמידה בסטנדרטים אירופאיים ואמריקאים הגבוהים בעולם ובאישור משרד הבריאות הישראלי.
כיצרני קוסמטיקה מנהלי החברה מרגישים אחריות כלפי הסביבה. ירמי מסביר שהם מנסים כמה שפחות להזיק לסביבה, כי בסופו של דבר כולם חיים על פני כדור הארץ וכל אדם מושפע מהזיהום הסביבתי. לדוגמה, בתהליכי ייצור החומרים, נמנעים משימוש בשבבי ניילון כדי לשמור על הים והחיים בו. ולכן משתמשים בשבבים של גרעיני אפרסק, מלח או סוכר, שהם חומרים אורגניים. כמו כן, על התוויות דואגים לסמן בכל איזה סוג פלסטיק האריזה ואיך למחזר אותה. 
 
______0
ומה בנוגע לשפכים שהם תוצר הלוואי של תהליכי הייצור?
ירמי מספר ש"במהלך השנים היו בעיות של חריגות מהתקן אך תמיד הקפדנו להיות שקופים ולדווח עליהן בצורה הוגנת. לפני שלוש שנים הבנו שאנחנו צריכים לעשות מהלך גם בנושא טיהור השפכים. לשם כך גייסנו את סבטלנה, מהנדסת איכות ובעלת תואר שני בביולוגיה. היא היתה הגורם המקצועי שהיה חסר לנו כדי לצאת לתהליך ולמצוא את הפתרון המיטבי עבור המפעל."
"יצאנו לביקורים במפעלים אחרים בארץ בהם יש מתקנים לטיהור שפכים, כדי ללמוד מניסיונם של אחרים ולהבין יתרונות וחסרונות של הפתרונות השונים."

תוך כדי חיפוש ירמי וסבטלנה מצאו שיש שני פתרונות אפשריים: פתרון ביולוגי ופתרון כימי.
בפתרון הביולוגי מוחדרים לשפכים חיידקים שאוכלים את החומר האורגני ובכך מכלים אותו. הבעיה עם בפתרון זה היא שלמען איכות המוצרים אסור שיהיה בקרבת מתקן הייצור מתקן בו מתרבים חיידקים ולכן הפתרון נדחה.

בפתרון הכימי מוחדרים לשפכים חומרים כימיים, עיקרון ההפרדה הוא הפרדה כימית או ליתר דיוק פיזיקוכימית. במילים פשוטות מכניסים נוזל מרוכז המשמש להגדלת קצב השיקוע של בוצה תעשייתית לאחר ניטרול שפכים.
סבטלנה, בעלת רקע מחקרי בתחום בריאות הציבור, ביצעה את תהליך החשיבה ובחינת הפתרונות בגישה של מחקר מדעי: "עשינו כמה מעגלי בדיקות בשיטה של לימוד הנתונים מדוחות אנליזה, הסקת מסקנות וחוזר חלילה עד להשגת התוצאה הרצויה. ראשית בדקנו אילו חומרים מכניסים לייצור במשך היום וביצענו בדיקות כימיות לכל השפכים. העסקנו דוקטור בדרגת Ph.D. שיבדוק ויאשר את החומרים הקושרים. כך נבחר הפתרון הכימי."
מערכת טיהור השפכים במפעל היא מודולרית ומותאמת לכמות השפכים. עם הזמן כמות הייצור במפעל גדלה ואיתה גם כמות השפכים, מה שהוביל להגדלת המתקן דבר שהצריך הוספת מכלי טיפול נוספים לשפכים. 
____________...
______0
ספר על הקשר שלך עם צוות עובדי אקודן
"אנחנו מרגישים שיש תמיכה מקצועית מהתאגיד בכלל ומקארין, מהנדסת אקודן, שמגיעה אחת לתקופה לדגום את השפכים. קארין באה בגישה של 'בואו נפתור ביחד את הבעיה'. זו בהחלט גישה שעודדה (ועדיין מעודדת) אותי כבעל מפעל לפתור את הבעיות בחריגות בתקן השפכים."
"כשחיפשנו את הפתרון לטיהור השפכים במפעל קארין ותאגיד המים שיתפו איתנו פעולה, סיפקו מידע וייעצו לנו ובעצם היו שם כדי לסייע במציאת הפתרון המתאים ביותר."
לסיכום אומר ירמי כי "בעקבות כל העבודה המאומצת המפעל עומד בתקנים כבר שנה שלמה."
__
______1
מאת: ראובן ברייב

גידול האוכלוסייה והשינויים ברמת החיים ובהרגלי הצריכה, הביאו לעליה בצריכת המים בישראל. מאידך, קיים מחסור הולך וגובר במקורות מים טבעיים. מחסור זה גרם לשינוי מהותי באספקת המים. השימוש במקורות מים טבעיים הלך והצטמצם, לא רק הכנרת מתייבשת אלא גם מאגרי מים נוספים נפגעים בגלל שאיבת יתר, אלו הם האקוויפרים ולכן השימוש במים מותפלים ומי קולחין הפכו להיות משאב המים העיקרי.

מצד אחד, השקיית גידולים חקלאיים היא הכרח במדינה מדברית כמו ישראל. אתם מכירים את הסיפור הידוע, ישראל מתייבשת ואז שוב מתייבשת. 
נשמע מלחיץ? לשמחתנו השפד"ן מטפל בשפכים ומייצר מי השקיה מעולים הזהים באיכותם לאיכות מי שתייה. המים נשאבים ומוזרמים להשקיית חקלאות הנגב. כיום כ- 70% מהחקלאות הפורחת של הנגב מושקית באמצעות מי קולחין אלו. אז איפה הבעיה? תעבירו לי את המלח ואני מיד מתחיל להסביר.

מהי תמלחת?
תקנות המים בישראל מגדירות תמלחת כ"שפכים שמקורם בריענון מחליף יונים או שפכים המכילים מלח שמקורם בתהליך ייצור בתעשיית מזון, בורסקאות או טקסטיל, הדורשים הוספת כלורידים או נתרן". הרבה מילים שאומרות: המים מלוחים.

מלח הוא חומר מסיס ולכן נוטה לנוע בקלות עם המים ולחלחל אל מי התהום. כל טון מלח יכול לזהם אלפי קוב של מי תהום, כך שאלו לא יהיו עוד ראויים לשתייה. בנוסף, הזרמת תמלחות לקרקע הורסת את מבנה הקרקע ופוריותה ופוגעת קשות ביבולים רבים.
שורה תחתונה: מלח מזיק לקרקע ולמים המיועדים להשקיה חקלאית.

כדי לעודד ככל האפשר את השבת הקולחין לשימוש חקלאי (ובכך לצמצם את הביקוש החקלאי למים שפירים) יש להבטיח כי מליחותם של מי הקולחין לא תגיע לערכים הגורמים נזק לגידולים חקלאיים ולמבנה הקרקע.
 
אז מאיפה מגיע כל המלח הזה אל מי הביוב שלנו? 
  • מלח בישול - כמות מלח הבישול הנצרכת בישראל בשנה לצרכים שונים היא כ- 120,000 טונות. על פי הערכה, השימושים העיקריים של מלח הבישול הם בתעשיית הכשרת הבשר (25%), ייצור מוצרי מזון (25%) וריענון מחליפי יונים (22%).
  • סודה קאוסטית - כמויות נתרן משמעותיות מגיעות לשפכים משימושים תעשייתיים של סודה קאוסטית. צריכת המלח בישראל לצורך ייצור סודה קאוסטית מוערכת ב- 80,000 טונות, כאשר חלק ניכר מכמות זו עושה את דרכו לשפכים העירוניים.
  • דטרגנטים (חומרי ניקוי) - על פי הערכה, הצריכה השנתית של דטרגנטים בישראל לשנה הינה 155,000 טונות, מתוך זה כ- 36,000 טונות נתרן.
בנוסף לזה גם בשימוש הביתי מתווספים מלחים, שמקורם במוצרי מזון, מוצרי ותכשירי ניקוי. מלחים אלו מהווים את פוטנציאל הזיהום למים ולקרקע. 

מה קורה כאשר הקרקע מלוחה מדי?
כאשר תופעת המלחת קרקעות מתרחשת היא גורמת נזק למבנה הקרקעות, היא מעלה את ריכוז המלחים המצויים בתמיסת הקרקע, היא מביאה לספיגה מוגברת של יונים הנחשבים לרעילים מאוד לצמח.
זה לא נגמר בזה. המלחת הקרקע גם מקשה על הצמחים ושורשיהם לספוג מים. התוצאה, כאמור, העדר יכולת לגדל צמחים בקרקעות אלו. בנוסף, המלחת קרקעות משפיעה גם על איכותם של מי התהום שאנחנו, בני האדם,  צורכים וכך היא פוגעת בנו גם במישרין וגם בעקיפין. זוכרים את האקוויפר? אתם לא רוצים שהוא יהיה מלוח.
______________0
______0
כאשר שיעור המלחים בקרקע גבוה מאוד צמחים רבים לא יכולים להתפתח וכתוצאה מזה כמות היבול קטנה. 
לא רק בשפכים כמות מלחים גבוהה גורמת לנזקים, גם במזון שלנו כמות גבוהה של מלחים מזיקה לגוף האדם.
כאשר שיעור המלחים בקרקע גבוה מאוד צמחים רבים לא יכולים להתפתח וכתוצאה מזה כמות היבול קטנה. 
לא רק בשפכים כמות מלחים גבוהה גורמת לנזקים, גם במזון שלנו כמות גבוהה של מלחים מזיקה לגוף האדם.

מדידת מליחות הקרקע
נניח שאני חקלאי ואני מעוניין לדעת האם הקרקע שלי מלוחה, מה עלי לעשות? מסתבר שמידת המוליכות החשמלית של הקרקע היא אמת המידה. נכון להיום יש מספר שיטות לבדיקת שיעור מליחות בקרקע, ביניהן: קידוח ונטילת דגימה או דגימת חיישנים. השיטות כולן בודקות מוליכות חשמלית, כל שיטה בדרכה שלה. לאחר נטילת הדגימות הן נשלחות לניתוח במעבדה וחוזרות עם תוצאות על תכולת המלחים והיסודות בקרקע הנבדקת. 

לסיכום
מלח הוא מינרל שקיים בקרקעות באופן טבעי. במקומות מסוימים הוא קיים בקרקע בשיעורים גדולים בעוד שבמקומות אחרים הוא נמצא בשיעורים קטנים יותר. בפועל, כאשר שיעור המלחים בקרקע גבוה מאוד צמחים רבים לא יכולים להתפתח, גם אם הם רגילים לרמה גבוהה של מליחות, עד שניתן לומר שקרקע כזו אינה ראויה לחקלאות או אפילו גינון.

אקודן, היחידה הסביבתית של איגודן, שמה לנגד עיניה לטפל בבעיה זו על פי עיקרון המניעה במקור. כלומר: להוריד את שיעור המלחים המוזרמים אל הצנרת הבינעירונית עוד בשערי המפעל. במסגרת העבודה של מהנדסי אקודן בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה נדרשים מפעלי התעשייה השונים ברחבי גוש דן להפריד את  זרם התמלחות במפעל מיתר הזרמים, ולפנותו לים באמצעות אתרים מאושרים, ובכך להפחית את כמות המלחים המגיעה אל מכון השפד"ן. בנוסף, מהנדסי אקודן פועלים להפחתת שימוש בתרכובות המכילות מלחים באמצעות שימוש בתחליפים שונים הקיימים בשוק.
______0
__
______1
פינתו של דר' רוני חזן, מנהל המעבדה באקודן
בדיקה של כמות החומר הכימי בדגימה 

כחלק מבקרת שפכי התעשיה, מהנדסי אקודן מבקרים במפעלי התעשייה ודוגמים את שפכי המפעלים באופן יזום. המהנדס מכיר כל מפעל, לומד את תהליכי הייצור, מערך השפכים ומתקני הקדם לטיפול בשפכים. הדיגום מבוצע באמצעות כלים, ציוד אחסון ושינוע מהמתקדמים בתחום, עבור כל סוגי הבדיקות, ובכל מקום.
הבדיקות העיקריות הן סריקת מתכות, כלורידים, נתרן, שמנים ושומנים ובדיקת חמצן. עבור כל בדיקה יש מכשיר ייעודי עבורה.
______0
אחת מהבדיקות הנפוצות היא בדיקת COD
בעברית – צח"כ - צריכת חמצן כימית, באנגלית - COD - chemical oxygen demand

מדידת כמות החומר הכימי הקיים בדגימה הינה בדיקה שיכולה לתת תמונה ברורה על כמות המזהמים שנמצאים בדגימה שהגיעה למעבדה. מסיבה זו כמעט כל דגימת שפכים המגיעה למעבדה עוברת בדיקה זו.
הבדיקה מצביעה על חומרים שונים שנמצאים בדגימה ויכולים להעלות את העומס הכימי שלה. כגון: חומרים אורגניים, סבון, שמנים ושומנים ועוד.
לצורך הבדיקה אנחנו משתמשים בשיטת בדיקה חדשנית, אשר זכתה להכרה על ידי רשויות ההסמכה העולמיות. בשיטה זו משתמשים בערכות אשר נותנות תוצאות מדויקות ואמינות.
מדובר למעשה במבחנות סגורות המכילות את כל החומצות והמגיבים האחרים לקבלת ערך התגובה הכימית וכך מקבלים תמונה מלאה של הזיהום. למבחנות אלו אנחנו מוסיפים את הדגימה שמגיעה למעבדה. חשוב לציין שהדגימה המיועדת לבדיקת כמות החומר הכימי COD מוכנסת מיד עם לקיחתה לתוך מיכל שבו יש חומצה מסוימת. הדבר נעשה על מנת לעצור את כל הפעולות הכימיות שעלולות להמשיך ולהתרחש בדגימה. זאת כדי שהתוצאה של הבדיקה תשקף נאמנה את המצב של הדגימה ברגע שנלקחה.

שיטת העבודה
נלקחת דגימה בנפח ידוע ומוספת למבחנה המתאים. את המבחנה מערבבים היטב ומניחים בתנור מיוחד בטמפרטורה של 148 מעלות צלזיוס למשך שעתיים. לאחר הוצאת מבחנות הן מקוררות לטמפרטורת החדר. בשלב הזה הן מקבלות צבע ייחודי. הצבע המתקבל הינו תוצאה של התגובות הכימיות בדגימה והוא המדד לכלל כמות החומר הכימי שהיה בדגימה שהתקבלה מהשטח. המבחנות מוכנסות לתוך מכשיר המבוסס על קריאת הצבע, הצבע הנקרא מתורגם ע"י המכשיר לכמות החומר הכימי. 
 
איך יודעים שהתוצאה נכונה?
כדי לוודא שהתוצאות אמינות ומדויקות אנו עושים סדרת בדיקות אמינות אחת לכל 20 דגימות. הבדיקות הללו באות להראות באם התוצאות שלנו מדויקות ונקיות מהשפעות חיצוניות. בן היתר אנחנו מחויבים לבדוק באם התהליך אותו אנו מבצעים ללא דגימה נותן תוצאה מאופסת, מה שמצביע שאין השפעות חיצוניות על התוצאות המתקבלות (זיהום ממקור לא ידוע). אנו בודקים את הדגימה עם חומר שמגיע ממקור חיצוני שאינו קשור לחברה שמספקת את מבחנות הבדיקה. אנו צריכים לראות ביטוי לכמות החומר שהכנסנו באופן מדויק עם סטיות קטנות. בדיקה נוספת היא בדיקה בה אנו לוקחים את הדגימה שלנו ומוסיפים לה כמות חיצונית של חומר בריכוז ידוע. אנחנו צריכים לראות שכל כמות החומר המוסף מופיעה כתוספת לכמות שהתגלתה בדגימה.
בדיקות אלו בתוספת לבדיקות תקופתיות נוספות נותנות לנו את הביטחון שהתוצאות שמתקבלות הן תוצאות אמינות שיכולות לעמוד בכל הקריטריונים של הרשות להסמכת מעבדות.
__
נשלח באמצעות תוכנת ActiveTrail