מגזין אקודן

מגזין אקודן - חדשות איכות הסביבה של גוש דן
אם אינך רואה מייל זה לחץ כאן
לחץ לקבלת לגרסה הנגישה
____________
גליון #1 - ספטמבר 2019
______1
מאת: דניאל סולומון, מנהל אקודן

נכון שפכים, אך באנו להציף את הצד הירוק...
מגזין אקודן בא להציג היבטים סביבתיים מזויות אחרות, במסגרת זו ניתן במה לעסקים, נכיר את צוות אקודן שפועל למען העסקים ואיכות הסביבה, נחשוף בפניכם את מעבדת אקודן וניגע במושגים מהעולם המיקצועי.

צוות קטן ויעיל של מהנדסי כימיה וכימאים הינו כל מה שמכונה "אקודן". עיקר תפקידו הוא לשמור ולהגן על מערכת ההולכה האזורית והמקומית, מן הסכנות הגלומות בשפכי תעשייה, באיכויות חורגות, המוזרמים אל מכון הטיהור האזורי "השפד"ן".
 המטרה הראשונה במעלה היא:
מניעת פגיעה בתהליכי הטיהור במכון, כך שתתאפשר הפקת קולחים איכותיים וראויים לשימוש חוזר.

אמנם, קשה היא עבודת השטח, ואפורה:
  • חשיפה לתהפוכות מזג האוויר.
  • סבך חוקים, תקנות וכללים המשתנים תדיר ודורשים למידה רצופה ומתמדת.
  • מזגם הארץ ישראלי של נציגי העסקים המבוקרים ולמרות כל זאת שכר בצידה.
ההנאה הגלומה ברתימת העסקים המבוקרים לתהליך, אותו חיוך כאשר מי מהמבוקרים מטפל ומצליח והרעיון הטמון בעשייה הסביבתית ובטביעת הרגל הירוקה.

וההישגים:
  • מערכת ההולכה שלמה, תהליך הטיהור בשפד"ן מפיק קולחים באיכות ראויה ואיכותו של הדשן המפוזר בשדות, עונה על כל התקנים.
מהנדסי אקודן פועלים, בנחישות וללא לאות להשגת המטרות, ומקווים כי לא ירחק היום בו מספר העסקים הנרתמים לתהליך ילך ויגדל ומספר המזהמים ימוזער.
צופים לכולנו עתיד ירוק!

בברכת שנה טובה
וקריאה מהנה, דניאל סולומון
__
______1
מאת: ראובן ברייב ואורית שניאור עזרתי

"הקמת מתקן לטיפול בשומנים מקלה משמעותית על העבודה שלי. אני כל הזמן נוגע במים ומופתע שהשפכים נקיים", כך מסכם יוסי כהן, מנהל התפעול של מפעל הקוסמטיקה "ג'ויה" את הצלחתו בתחום איכות הסביבה 

במפעל הקוסמטיקה ג'ויה שבחולון לקחו את נושא הקיימות ואיכות הסביבה צעד אחד קדימה והשקיעו בהתקנת מתקן מתקדם לסינון שפכים. ביקשנו מיוסי כהן, מנהל התפעול של החברה, לספר לנו על גישת המפעל לנושא איכות הסביבה מנקודת מבטו.
יוסי כהן בעל ניסיון של 26 שנים בניהול מפעלי קוסמטיקה. נשוי באושר כבר 26 שנה. לזוג שלושה ילדים, שמהווים מקור גאוותם. יוסי מעיד כי המשפחה היא הדבר החשוב ביותר עבורו. יוסי הוא ליצן רפואי בהתנדבות ובנוסף מתנדב גם ביחידת החילוץ של משטרת ישראל. הוא בן של שורד שואה ומבחינתו זה הניצחון הכי גדול שלו ושל העם היהודי.

קצת על ג'ויה
חברת "ג'ויה מעבדות לקוסמטיקה בע"מ" נוסדה בשנת 2000 על-ידי אשר גלאי וצורי לוזון. השניים צמחו מתוך עולם הקוסמטיקה, היופי והטיפוח והקימו את מפעל חייהם העוסק במחקר, ייצור ופיתוח מוצרי קוסמטיקה לשיער, לגוף ולפנים, מתוך רצון ושאיפה למצוינות והובלה בתחום. מפעל הייצור, שהוא לב החברה, מייצר מוצרי קוסמטיקה עבור עשרות מותגים מובילים בארץ ובעולם באיכות גבוהה, תוך עמידה בתקנים ובסטנדרטים בינלאומיים מחמירים.

מהי האג'נדה שלך בנוגע לנושא איכות הסביבה?
"מיחזור ושמירה על איכות הסביבה הם ערכים הקרובים מאוד לליבי. את הערכים האלה אני מקנה גם למשפחתי. אנחנו מקפידים לא לזהם את הסביבה, להפריד בין פסולת יבשה ורטובה, משתמשים במערכת של מים אפורים להשקיית הגינה ועוד.

אני מחלק את נושא איכות הסביבה בעבודה לשלוש רמות:
ראשית בטיחות -  שזה מבחינתי שמירה על חיי אדם. אנחנו עובדים בהתאם לתקנים מחמירים, נהלי בטיחות כמו GMP, ISO וכללי זהירות נוספים. למשל, אם נשפך חומר מסוכן, יש לנו נוהל איך ולאן לספוג אותו. אנחנו דואגים לא לגרום נזק לחומרי הגלם שנכנסים למוצר עצמו. אנחנו דורשים גם מהספקים שלנו לעמוד באותם נהלים מחמירים. למשל, קונים חומרי גלם רק מספקים שיש להם תקן ISO."

נשמע מרשים. מה עוד?
"אז חוץ משמירה על ביטחונם של העובדים וביטחונם של הלקוחות שרוכשים את המוצרים שלנו, אנחנו גם כמובן כפופים לכללים של המשרד לאיכות הסביבה. המשרד דורש עמידה בתקנים מחמירים. כאן נכנסת לתמונה העמידה בדרישות לגבי בקרת השפכים של המפעל על ידי אקודן. היום אני יודע לומר שעמידה בתקנים של המשרד לאיכות הסביבה ושמירה על רמת שפכים תקינה, בסופו של דבר מבטיחות מוצר איכותי ממדרגה ראשונה ללקוח."

ספר לנו על המתקן שמסנן את השפכים
"כל השפכים התעשייתיים של המפעל מוזרמים תחילה למפרידי שומן תת קרקעיים בנפח 18 מ"ק. לאחר מכן הם עוברים להמשך טיפול בעזרת מתקן ביולוגי המבוסס על מסנן חול. שפכים תעשייתיים מוזרמים בגרביטציה למיכל איזון תת קרקעי בנפח 1 מ"ק. בעזרת משאבה טבולה, מזרימים את השפכים למתקן פירוק ביולוגי מסוג RSF המבוסס על הפעלה מתמשכת של מסנן חול. הפירוק הביולוגי של מזהמים בשפכים בתוך מסנן חול מבוסס על פעילות של חיידקים ארוביים. השפכים היוצאים מתחתית מסנן החול, מוזרמים בגרביטציה בחזרה למיכל איזון, שבו הם מתערבבים עם השפכים החדשים, אשר יוצאים מתוך מפריד השומן. הפעלה חוזרת של חיידקים אירוביים מורידה בצורה משמעותית את ערכי ה-COD (צריכת חמצן כימית) ו-BOD (צריכת חמצן ביוכימית) בתוך השפכים ובנוסף סינון על ידי גרגירי חול מוריד את הכמויות של TDS (כלל מוצקים מומסים) בשפכים."

נשמע מורכב, לא?
"רק בהתחלה. אחר כך אתה מבין כמה זה פשוט. בנוסף, מעל כל אחד מהמתקנים לפירוק ביולוגי ישנה גינה אקולוגית עם צמחים סופגי זיהום כגון קני סוף. זו לא סתם גינה לקישוט. אלו צמחים שנותנים עבודה. הם מסוגלים להעביר סוגים רבים של מזהמים מתוך החול שבמסנן, דרך פעילות ביולוגית של השורשים שלהם, אל הצמח עצמו. והיופי הוא שהמזהמים שבגוף הצמחים אינם נפלטים אל הסביבה."

אז בסוף, מה זורם אל הצנרת?
"רק שפכים שעברו את תהליכי הפירוק והסינון שתיארתי, יוזרמו אל צינור הביוב העירוני. כפי שניתן להבין, השפכים מטופלים כראוי ומאז הקמת המתקן כמעט ואין חריגות מהתקנים."

מה ההבדל במפעל לפני ואחרי הקמת המתקן?
"עבדתי בעבר במפעל ללא מערכת סינון. הבדיקות לא עמדו בתקן. יוצא שעבדתי הרבה יותר קשה. הייתי צריך להקפיד כל הזמן שבור השומנים לא יהיה מלא ולאזן את רמת החומציות והבסיסיות של החומר. כשהתחלתי לעבוד בג'ויה לפני כשנתיים וחצי מתקן הסינון כבר פעל. אני יכול לומר היום שהקמת המתקן מקלה משמעותית על העבודה שלי. אני כל הזמן נוגע במים ומופתע שהשפכים נקיים. לשאלתך, לא - אין בעיה לעשות את זה."

ספר על הקשר שלך עם צוות עובדי אקודן
"אנשים מקצועיים שיודעים את העבודה. אנחנו נפגשים כבר שנתיים מדי כחודשיים. בהתחלה, עד שהמערכת התאזנה, נציגי אקודן היו מגיעים אפילו כל שבוע. אני חושב שזה בגלל שהם ראו את האכפתיות ואת המחויבות שלנו במפעל לנושא. פיתחנו מערכת חברית, אבל שלא יהיו אי הבנות. אם בדיקה יוצאת לא תקינה אנחנו 'מקבלים מהם בראש' ועושים כל מה שצריך על מנת לתקן."

מילה אישית שלך לסיום
"אני מאוד גאה שאני עובד במפעל שחרט על דגלו לשמור על איכות הסביבה. זה בדמי. אני שמח שחשבו על כך עוד לפני שהתחלתי לעבוד בחברה. המחשבה מעוררת בי גאווה ואני דואג לאכוף את נושא איכות הסביבה, החל מרמת השפכים ועד שימוש בנייר ממכונת הגריסה שנאגר לאריזות מתנה של מוצרי החברה."
__
______1
מאת: ראובן ברייב

שפכים תעשייתיים מוגדרים כשפכים הנפלטים מתהליכי ייצור שונים. הרכבם וכמותם שונה מתעשייה לתעשייה. ככלל, שפכים תעשייתיים מהווים סכנה לצנרת, הן במערכות ההובלה והן במערכות הטיהור. היחידה הסביבתית של איגודן, אקודן, אחראית על בקרת שפכי תעשייה באחד האזורים היותר מתועשים בישראל: מטרופולין דן. בקרב ערי הגוש פועלים מספר רב של מוסכים, תחנות תדלוק, מסעדות, מפעלי מזון, מלונות וחברות קייטרינג. רובם ככולם, לצד היותם יצרני מוצרים ושירותים אשר לשמם הם קיימים, "מייצרים" שמנים ושומנים, כפועל יוצא של פעילותם.
קחו לדוגמה מלון גדול בתל אביב, שבחדר האוכל שלו סועדים כאלף אורחים בארוחת ערב ממוצעת. עבור מחלקת אקודן, מדובר במפעל שמייצר שפכים ואלו מכילים כמויות משמעותיות של שמנים ושומנים. כלומר: פוטנציאל זיהום גבוה.

השמנים והשומנים הזורמים מהמפעלים אל צנרת הביוב הבינעירונית מתחלקים לשתי קבוצות:
  1. שמנים ושומנים פולאריים - שמנים ושומנים ממקור חי ("אורגניים"). אלו יגיעו לרוב ממפעלי מזון, מסעדות, מלונות וקייטרינג.
  2. שמנים ושומנים לא פולאריים - כאן הכוונה היא לשמנים ושומנים שהם תוצר של נפט גולמי על נגזרותיו ("מינראליים").  אלו יגיעו לרוב ממפעלי תעשייה, מוסכים ותחנות תדלוק.

בדומה לשומן הזורם בגוף האדם וחוסם לאיטו את הווריד, מצר אותו ומונע מהדם לזרום בו כראוי, כך גם שומנים אורגניים, המוזרמים למערכת השפכים העירונית, המתמצקים על דפנות צנרת הביוב וגורמים לריפודה. הצרת קוטרה של הצנרת  מביאה לסתימות במערכות הביוב, לפגיעה בציוד מכאני יקר ערך, מה שבסופו של דבר עלול להביא לתקלות, למטרדי ריח ואפילו לגלישת ביוב אל מחוץ למערכת. ומי מאתנו היה רוצה לראות את הביוב שלו חוזר אליו חזרה לשכונה?

ואם כבר שרדנו את שלבי הובלת הביוב מהערים אל מכון הטיהור, הרי שלשומנים יש פוטנציאל הרסני, גם כשזה מגיע אל תהליכי הטיהור עצמו במכון הטיהור (מט"ש).

אז נעים מאוד - תכירו את הבוצה!
זהו החומר האורגני המוצק, שנוצר כשארית בתהליך טיהור השפכים. מקורה של הבוצה במוצקים השוקעים באגני השיקוע ובמיקרואורגניזמים שפירקו את החומר האורגני, הקיים בשפכים עצמם. לבוצה חשיבות רבה, לצד מי הקולחין המופקים במטשי"ם, והיא נובעת מעצם העובדה שהיא אינה מוזרמת לים ובמקום - הופכת לחומר לשימוש חוזר בשדות החקלאות בנגב.

עכשיו תעשו את החישוב בעצמכם: גם מניעת זיהום סביבתי, גם עזרה לחקלאות בנגב. לא משהו שהיינו רוצים ששומנים תעשייתיים יפריעו בו.

הנוסחה היא פשוטה: ריכוז גבוה של שמנים ושומנים בשפכים, משמעו פגיעה חמורה בתהליך הביולוגי ובבוצה המופקת במכוני הטיהור.

החוק הישראלי נרתם למען שמירת הסביבה ושימור משאבי מים
על פי החוק, מחויב כל "יצרן" שמנים/שומנים להתקין מפריד שמן/שומן במפעל שבבעלותו, לתחזקו ולשאוב את תכולתו בתדירות המתאימה, כך שהשפכים המוזרמים למערכת הביוב העירוני יעמדו בטיב הנדרש בחוק.

לשם כך הוגדרו בחוק כללי תאגידי מים וביוב, הכוללים, בין היתר, הנחיות מחייבות בתחום הטיפול בשפכי מפעלים. מטרת כללים אלה הינה הסדרת הזרמתם של שפכי המפעלים באופן שזו לא תגרום נזק למערכת הביוב העירונית, לתהליכי הטיפול בשפכים וכן למניעת מטרדים ונזקים למכון השפד"ן ולסביבה בכלל.

מחובתו של כל מפעל המזרים שפכים תעשייתיים המכילים שמנים ושומנים, לבצע טיפול מקדים בשפכים (כגון התקנת מפרידי שומן/שמן תקניים), על מנת להקטין כמותית את שיעור הרכיבים השומניים, לפני כניסתם אל מערכת הביוב. אז איך עושים את זה?
 
הפתרון מתבסס בעיקרו על "מניעה במקור" ברמת יצרן השפכים על-ידי הפרדת זרמים:
זרם סניטרי יוזרם ישירות אל מערכת הביוב העירונית (ואם לא הבנתם, כאן הכוונה היא למה שהשארנו בשירותים).

זרם שפכים תעשייתיים המכיל שמנים/שומנים - יעבור טיפול-קדם, בנפרד מיתר שפכי המפעל, לפני הגעתו אל מערכת הביוב.השיטה הנפוצה ביותר לטיפול-קדם מבוססת על מפריד גרביטציוני. עקרון הפעולה: הפרדה פיזיקלית לבוצה (השוקעת בקרקעית), שמנים ושומנים (הצפים על פני הנוזל) וקולחין המוזרמים לביוב. כלומר: נותנים לכוח המשיכה של כדור הארץ לעשות את עבודתו.
מפרידי השמן הנפוצים יותר בנויים משניים או שלושה תאים, כאשר בתא הראשון מתבצע שיקוע הבוצה, בתא השני מתבצעת הפרדה בין שמן למים ומהתא השלישי יוצאים הקולחין.
מה תפקידה של אקודן?
תפקידה של "אקודן" הוא מניעת חדירה של מזהמים אל הצנרת הבינעירונית. בכך אנו מגנים על מערכות ההולכה, הציוד כמו גם על תהליך הטיהור הביולוגי בשפד"ן, מפני סיכונים הנובעים משפכי תעשייה. מהנדסי אקודן מבקרים במפעלים ודוגמים את שפכיהם באופן יזום. בנוסף, צוות המהנדסים מסייעי למפעלים במציאת פתרונות לשיפור איכות השפכים. אקודן פועלת בשיתוף פעולה עם תאגידי המים והביוב ועם רשויות רלבנטיות, על פי הכללים המחייבים של רשות המים. הנתונים מראים, שפעילות בקרת השפכים של אקודן מצליחה לצמצם באופן ניכר את ריכוז המזהמים בשפכים המגיעים אל מכון השפד"ן.

לסיכום
מכוני טיהור השפכים, ומכון השפד"ן בראשם, הוקמו במטרה לטפל בשפכים כדי שאלו יהפכו ממטרד למשאב: במקום זיהום סביבתי, מים באיכות גבוהה לכל גידול ודשן חקלאי לשימוש חוזר. זהו פועל יוצא ונדרש של גידול באוכלוסייה לצד עליה במודעות התושבים לאיכות הסביבה ולשמירה על בריאות הציבור.

משרד הבריאות, רשות המים והמשרד להגנת הסביבה קבעו שורה של תקנות, המחייבות כל בעל עסק להתקין מתקן מיוחד להפרדת שומנים ביציאה למערכת טיהור השפכים. הזרמת שומנים למערכת ההולכה הינה אחד המקורות העיקריים לשיבושים ולסתימות בביוב ולפגיעה בתהליכי הטיפול בשפכים במכוני הטיהור.
______0
__
______1
רצינו להבין מי הם האנשים שדואגים לשמור על איכות הסביבה בגוש דן אז תפסנו שיחה צפופה עם אליניב ניסימפור, מהנדס איכות הסביבה באקודן, ושאלנו אותו מספר שאלות נוקבות.

אליניב, ספר לנו קצת על עצמך
"אני בן 35, נשוי טרי וגר בתל אביב-יפו. אני מהנדס כימיה ובוגר תואר שני במדעי הסביבה ועובד כבר שמונה שנים במחלקה לאיכות הסביבה של איגודן, אקודן."
מה מהות תפקידך כמהנדס בצוות?
"אני וחברי המהנדסים לצוות עוסקים בנישה ספציפית בתחום איכות הסביבה והיא בקרת שפכי תעשייה. שפכים הם תוצר לוואי בלתי נמנע של התעשייה. הכוונה למפעלים, למוסכים, לחברות מזון וכולי. תפקידנו לוודא שהמפעלים דואגים לטיפול נאות בשפכיהם ושהם אינם מזרימים שפכים מזוהמים ובאיכות ירודה, העלולים לפגוע בקווי ההולכה ובמט"ש (מכון טיהור שפכים) האזורי. אנחנו עורכים כארבע ביקורות בשנה בכל מפעל, בהתאם לתכנית בקרה שנתית. בביקורות אלו אנו גם מדריכים את נציגי המפעלים ומציעים להם שיטות טיפול ודרכי התייעלות. חשוב לנו שמכון הטיהור יקבל מים שאפשר למחזר, כי מי מכון השפד"ן משמשים להשקיית השדות החקלאים בצפון הנגב. איגודן מייצר במכון השפד"ן כעשרה אחוזים מכלל מי ההשקיה בישראל, שהם כמטר ממי הכנרת."

איך היית מגדיר את ההשפעה של עבודתך על איכות הסביבה?
"הייתי אומר שבקרת שפכי תעשייה משפרת את איכות הסביבה, כי היא מאפשרת לשפד"ן לבצע את עבודת השבת המים לחקלאות ואת הפיכת הבוצה לדשן חקלאי. לכל מהנדס במחלקת אקודן יש אחראיות על בקרת שפכים באזור או בעיר מסוימים בגוש דן. כמו בהרבה מקרים בחיים, עבודה טובה של כולם יחד מביאה לתוצאות יעילות. הייתי אומר שעצם ההשתתפות בתהליך גורמת לי להרגיש, כמי שמשפיע על השינוי הגלובלי באיכות הסביבה."

אמרת שאתם גם נותנים שירות. מהו שירות טוב בעיניך?
"זה קודם כל להיות מודע לזה שלעבודה שלי יש השפעה ישירה על המפעל שאותו אני מבקר. ההשפעה עלולה להיות קריטית עבור העסק. אני תמיד משתדל לתת ביקורת בונה, יחס ישיר ועזרה בהתגברות על מכשולים. אני יכול לומר היום, שהצלחתי לבסס עם בעלי המפעלים מערכות יחסים שמבוססות על מקצועיות וקשר אישי ביחד. לכולם יש את הנייד שלי, אני תמיד זמין לכל בעיה. אני עובד בשקיפות מול העסקים, מספק את מירב המידע הנדרש להם, מסביר את הממצאים ומצביע על הזדמנויות לשיפור."

מה באופי שלך גורם להם להרגיש שאתה איתם?
"פתיחות, יושרה ואותנטיות. אני משתדל לכבד את הסובבים אותי, להיות חיובי, אופטימי ולשדר אוירה נעימה. נראה לי שזה עובד."

מהו המוטו שלך בעבודה?
"תהיה מי שאתה, כדי שתזכה לקבל את המגיע לך ותעשה כל שביכולתך, בלי לפגוע באחרים. תמיד תגיד ותשאף אל האמת. אנחנו חיים בתקופה בה אנו נמצאים בעבודה לפעמים יותר מאשר בבית, אז חשוב שנביא את מי שאנחנו. אני מאמין שרק כך אתה יכול גם ליהנות מהעבודה ולהתחבר לאנשים וגם לבצע את התפקיד כמו שצריך."

מהו ההישג הגדול ביותר שלך עד כה?
"אם עגבניה אחת נעשתה יותר אדומה בזכותי - עשיתי את שלי."
______0
__
______1
ופינתו של דר' רוני חזן, מנהל המעבדה באקודן
מכשיר לבדיקת מתכות – ICP

למה משמש המכשיר?
מכשיר הנמצא בשורה הראשונה בעולם הכימיה אנליטית מסוגל למדוד ריכוזי מתכות בריכוזים נמוכים מאוד (10-9 גרם – 1 חלקי 10 מיליון גרם) ובדיוק רב. לאור רגישות המדידה נמצא המכשיר בחדר שבו אויר עובר סינון ונמצא בלחץ גבוה יותר מהסביבה על מנת ששאריות מזהמים מהאויר לא יפריעו למכשיר. המכשיר מסוגל לבדוק בהרצה אחת מספר רב של מתכות ויכול לבצע את הבדיקה למספר רב של דוגמאות בצורה אוטומטית וללא מגע אדם.
______0
המטרה
לבדוק את כמות ואיכות המתכות הכבדות הנמצאות  בשפכי המפעלים המוזרמים למערכת הביוב ומתרכזים בתהליך הטיהור.
באין שיטה להוציא את המתכות מהשפכים, או לנטרל את השפעתן המזיקה, יש למנוע את כניסתן למערכת השפכים.

השיטה
מהנדסי אקודן מבקרים במפעלים הפולטים מתכות כבדות לשפכים, לוקחים דגימה ומביאים לבדיקה במעבדה. אנו במעבדה משתמשים במכשיר ICP  כדי לזהות את כל הסוגים והכמויות של המתכות שנמצאות בשפכים הנבדקים.
 
למה חשוב לבדוק מתכות כבדות השפכים?
תהליך טיהור השפכים מייצר קולחים המופנים להשקיית כל סוגי הגידולים בנגב. המתכות הכבדות מתרכזות בחלק הנותר המכונה "בוצה" שהיא ריכוז של חיידקים ובקטריות שביצעו את טיהור השפכים. בבוצה זו מתרכזים כל החומרים שהחיידקים לא פרקו ומירב המתכות הכבדות.
בוצה זו הופכת לדשן איתה מדשנים איזורי חקלאות. באם יעלה ריכוז המתכות הכבדות בבוצה מעבר לריכוז המותר בתקנים יאסר להשתמש בבוצה לדישון.

כיצד מתבצעת האנליזה במכשיר
הטיפול בדגימה לפני הבדיקה כוללת שני שלבים. בשלב הראשון במהלכו מבצעים קיבוע הדגימה בזמן הלקיחה שלה מהמפעל. זאת כדי לעצור את כל הריאקציות המתרחשות בה. לאחר מכן הדגימה עוברת חימום בחומצות חזקות כשהמטרה היא לשחרר אל הנוזל את כל המתכות הנמצאות בדגימה.

בשלב השני, מכשיר ICP שואב כמות ידועה של חומר שעבר כבר טיפול בחומצה. את החומר הזה הוא שורף בלהבה שהחום שלה הוא 6,000 מעלית צלזיוס. זאת לצורך העברתן של כל המתכות הנמצאות בדוגמה למצב צבירה גזי. הגז שנפלט נאסף על ידי המכשיר ובעזרת מערכת מורכבת של גלאים הוא מזהה את איכות וכמות כל המתכות  בדוגמה. בתום תהליך של כמה דקות אנו מקבלים תמונה מלאה של כל ה מתכות בדגימה.

מהי חשיבותו של המכשיר בתהליך הבדיקה
מכשיר טוב, יעיל, מהיר ואמין לבדיקת מתכות כבדות בדגימות שפכי מפעלים. מעבדת אקודן מונעת הגעה דשנים המכילים מתכות כבדות  לשדות ושומרת על איכות הקרקע לדורות הבאים.
__
______1
 המסע המרתק במרכז המבקרים של איגודן עובר בתוך צינור דמה תת-קרקעי, בו רואים, נוגעים ומאזינים לעולמם המסתורי של המים. פריסקופים, חריצי הצצה, צינורות לוחשים, ניאגרות, ברזי מידע ומיקרוסקופים הם רק חלק קטן מהחוויה האינטראקטיבית במרכז. עמדות הדמיה, משחקי אנימציה וסרטונים שונים ישלימו את האווירה. הסיור עובר בין חללים שונים במרכז ויוצא אל מכון הטיהור שלצדו לסיור שטח משלים.
 
השפד"ן הינו מכון מיחזור המים הגדול ביותר במזרח התיכון ומהגדולים מסוגו בעולם. מדינת ישראל היא מעצמה בתחום טכנולוגיות המים ומדורגת מספר 1 בעולם במיחזור מים. ולא פחות חשוב - דן הגיבור הירוק וג'רמי החיידק הטוב מצפים לכם במרכז המבקרים כדי לצאת איתכם יחד לחוויה שלא תשכחו לעולם.


{ המשך קריאה באתר >> }
נשלח באמצעות תוכנת ActiveTrail
Click edit button to change this code.