מחסור המים בישראל והשבת מי השפכים המטוהרים בחקלאות
בעיית המחסור במים בישראל ידועה וקיימת מזה שנים. אי הסדירות של הגשמים והמחסור במים שפירים בישראל, מחייב שימוש חוזר בשפכים מטוהרים להשקיה חקלאית. תהליכים תעשייתיים וביתיים פולטים אל מערכת הביוב העירונית מלחים. במכוני הטיפול המתבססים על טיפול ביולוגי, כדוגמת מכון השפד”ן, לא ניתן לטפל במלחים אלה, והם מביאים להמלחת הקולחים ופסילתם להשקיה.
מים לחקלאות בתהליך מיחזור המים
השפד”ן מייצר מי השקיה מעולים הקרובים מאוד. בסוף תהליך הטיהור, מים אלה זהים באיכותם לאיכות מי שתייה. המים נשאבים ומוזרמים להשקיית חקלאות הנגב. כיום כ- 70% מהחקלאות הפורחת של הנגב מושקית באמצעות מי קולחין אלו, ובכך נחסכים מיליוני ליטרים של מי שתייה לישראל.
השבת המים המטוהרים לחקלאות
כל מי הקולחין המופקים מהמכון המכאני- ביולוגי (כמות שנתית של כ-130 מיליון קוב) מוחדרים לאקוויפר ייחודי וייעודי למטרה זו לסינון סופי, נשאבים ממנו לאחר תקופה של כשישה חודשים ומועברים לנגב להשקיה חקלאית. כתוצאה ממיחזור מי הביוב של גוש דן, חוסכת ישראל שאיבה של כמטר ממי הכנרת.