מערכת קווי איגודן מתוכננת כמערכת המורכבת משלושה עורקים אורכיים ראשיים מצפון לדרום, כשקווי רוחב ראשיים ממזרח למערב המחברים ביניהם. בשנת 2009 הסתיימה הקמתו של קו הביוב המזרחי, המונח לצד תוואי כביש 4. הקו מתחיל את דרכו בצפון פתח תקווה , ממשיך לאורך ציר כביש 4, ומשן חותר לכיוון דרום מערב, בואכה ראשון לציון. קו זה משרת את כל הערים והיישובים של צדו המזרחי של המטרופולין. עורק נוסף שהקים איגודן בין השנים 2009-2014, הוא קו ביוב חדש לאורך תוואי נחל איילון (קו AY), כשלצדו תחנת שאיבה חדישה ועמוקה – תחנת השאיבה איילון. קו זה החליף קו ביוב ישן, שאינו מאפשר את התפתחות הערים הסובבים אותו. פינוי הקו הישן אפשר גם לרכבת ישראל את הרחבת התשתיות שלה לטובת תושבי ישראל. לצד קו החוף (קו Q), שעובר גם הוא התחדשות ושדרוגים, ניתן לומר שלגוש דן יש כיום מערכת קווי ביוב חדישה ורחבה, המאפשרת את הגידול באוכלוסיית ערי גוש דן. המערכת מאפשרת גם ויסותי עומסים והטיות זרימה, בהתאם לצורך ועל פי עומסי הזרימה, כמו גם במצבים של תקלות באחד מהקווים.
מערכת קוי איגודן מתוכננת כמערכת המורכבת משלושה עורקים אורכיים ראשיים מצפון לדרום וקוי רוחב ראשיים ממזרח למערב המחברים ביניהם. כיום, העורק הראשי הפעיל נמצא ממערב (קו Q), ועורק ראשי ממזרח (קו מזרחי) העומד לקראת סיום ביצוע. עורק נוסף מתוכנן ונמצא בשלבי תכנון מתקדמים הינו קו AY המכונה גם “הקו השלישי” במקביל לנתיבי איילון. תצורה גמישה זו של המערכת תאפשר ויסות ספיקות השפכים בין הקוים השונים בהתאם לעומסי הזרימה והטיית השפכים לקו חלופי במהלך תחזוקה או במהלך תקלה באחד הקוים או תחנות השאיבה.
קו A המכונה גם מאסף “ירקון” הינו מאסף הביוב הרוחבי העיקרי המחבר בין כל קוי האורך מצפון לירקון. חשיבותו הרבה של הקו היא היכולת לווסת ולהעביר שפכים בין העורקים האורכיים. לאחר שיופעל הקו המזרחי, קו A בקטע שבין כביש גהה (4) לבין גני יהושע יעבוד רק בתנאים מיוחדים (כגון: תחזוקה, גיבוי תקלות, ויסות עומסים וכד’).
הקטע ממזרח לכביש גהה (4), הקרוי קו AN, קולט שפכים מהאגן הצפוני של פתח תקווה ומראש העין ומעבירם דרך תחנת השאיבה M0אל המאסף המזרחי. ספיקת השפכים בקטע זה כ-3,000 מ”ק\שעה בשעות שיא מאוכלוסיה בת כ-200,000 נפש. הקו מתחיל בצפון מזרח פתח תקווה בקוטר 80 ס”מ ומסתיים בתחנת שאיבה “רידינג” בקוטר 183 ס”מ. אורך הקו מתחילתו בפתח תקווה ועד סופו ב”רידינג” כ-12 ק”מ.
מכונה גם “הקו השלישי” נמצא כרגע בשלבי תכנון מתקדמים, והוא עתיד להחליף את קו C הוותיק. בניגוד לקו C המזרים מדרום לצפון, כוון הזרימה בקו AY יהיה מצפון לדרום. הקו יתחיל מאזור גני יהושע בצפון, יעבור במקביל לנתיבי איילון בגרביטציה דרומה עד לתחנת שאיבה מתוכננת “איילון” לא רחוק מפניה מנתיבי איילון לכביש 1 לכוון ירושלים, באורך 7.5 ק”מ ובקוטר 160 ס”מ. משם יונח קו סניקה שיקשר בשלב ראשון את קו AY לקו המזרחי בקוטר מתוכנן 120 ס”מ ובאורך כ-3.2 ק”מ. בשלבים מאוחרים יותר יוקם קו סניקה נוסף שיקשר את קו AY גם עם קו Q המערבי.
חשיבותו הרבה של קו AY היא:
יכולת קליטת כל השפכים מהאזורים ההולכים ומתפתחים באגן המרכזי של גוש-דן מזרחית ומערבית לציר נחל האיילון לטווח רחב של שנים קדימה.
או בזמן ספיקות שיא חריגות או במקרי תקלה.גמישות מערכתית – גיבוי הקו המזרחי והקו המערבי במהלך תחזוקה,
ביטול הצורך בקו C המיושן ובסיפונים הרבים המתחברים אליו החוצים את נחל האיילון.ב
קיצור זמן זרימת השפכים במערכת ההולכה באופן משמעותי בעקבות שינוי כוון הקו מצפון לדרום. הקו הגרויטציוני יוקם כולו בדחיקה בעומקים שבין 12 מ’ לבין 27 מ’, ללא צורך בפתיחת כבישים, למעט בביצוע תאי בקרה נקודתיים.
קו C המכונה גם מאסף “איילון” הינו קו ותיק הקולט את השפכים מצפון חולון, אזור, שכונת התקווה, יהוד, אור יהודה, דרום רמת גן והסביבה, ובהמשך צפונה קולט את אגן איילון (הכולל את ת”א מרכז וצפון, גבעתיים ורמת גן). כיוון הזרימה מדרום לצפון במקביל לנתיבי איילון עד להתחברות לקו A באזור מחלף איילון עם רח’ רוקח. אורך הקו כ-10 ק”מ והוא נע בקטרים שבין 80 ס”מ לבין 160 ס”מ. קו זה יבוטל לאחר הפעלתו של קו AY המתוכנן. הספיקה בקו C לפני ההתחברות לקו A היא כ-9,000 מ”ק\שעה בשעות שיא מאוכלוסייה בת כ-600,000 נפש. בעתיד, לאחר הפעלת המאסף המזרחי, תפחתנה הספיקות בקו C בשיעור של כ-15% כתוצאה מחיבור ישויות ממזרח לכביש 4 אל המאסף המזרחי וניתוקן מקו C.
מאסף הביוב המזרחי נמנה כאחד מפרויקטי התשתית הגדולים והחשובים במדינת ישראל ובגוש דן בפרט ונמצא בשלבי סיום מתקדמים. הקו עתיד לשרת את מרבית היישובים הנמצאים ממזרח לכביש גהה, כגון: ראש העין, פתח תקווה, גני תקווה, גבעת שמואל, קריית אונו, כפר אז”ר, אור יהודה, יהוד, רמת אפעל, יישובי עמק לוד, חולון וראשון לציון בסך של כ-600,000 תושבים. תוואי הקו מתחיל מצפון לפתח תקווה, עובר דרך גבעת שמואל, קריית אונו, גנות, משמר השבעה, כביש מס’ 4 בפרוזדור ראשון לציון, עד למכון הטיהור השפד”ן במערב ראשון לציון. הקו נבנה בסטנדרטים גבוהים שלא נראו עוד כמותם בארץ, תוך בקרה קפדנית ומתמדת על איכות הביצוע והחומרים. בתכנון הקו נלקחו בחשבון פרמטרים מקצועיים שיאפשרו את תפקודו במשך שנים רבות ללא תקלות תוך התחשבות בספיקות העתידיות. כמו כן שולבו בקו אמצעי ניטור מתקדמים, שליטה ובקרה מרחוק תוך תשומת דגש רבה על מניעת מטרדים סביבתיים. אורך הקו כ-23 ק”מ. הוא מורכב מקטעים שבוצעו במנהור באורך כ-15 ק”מ וקטעים שבוצעו בחפירה פתוחה, כ-8 ק”מ. קוטר הקו נע בין 1,100 מ”מ לבין 1,600 מ”מ ועומקו מגיע בקטעים מסוימים ל-42 מטר מתחת לאדמה. לאורך הקו תהיינה 3 תחנות שאיבה גדולות, המסוגלות להזרים בספיקה של בין 7,000 לבין 9,000 מ”ק לשעה.
קו Q הינו קו ההולכה הראשי המערבי המוליך את שפכי גוש דן מתחנת השאיבה הצפונית הנמצאת באזור רידינג דרך תחנת השאיבה “בסה” הממוקמת דרומית לשכונת מנשיה ומשם דרומה דרך רחובות יפו ובת ים לכוון מכון השפד”ן בראשון לציון. כיום הקו מהווה את העורק הראשי של מערכת ההולכה כאשר אורכו מתחילתו ועד סופו כ-19 ק”מ.הקו לאורך התוואי מורכב לסירוגין מקוים בעלי שני מאפיינים שונים: קו סניקה (בלחץ) עם זוג צינורות מקבילים בקוטר 125 ס”מ ביציאה מתחנות השאיבה, וקוים בזרימה גרויטציונית עם צינור יחיד בקוטר 214 ס”מ עשוי מבטון. הקו עובר דרך שטחים בעלי מאפיינים שונים. למשל, מהיציאה מתחנת שאיבה “רידינג” ועד חציית הירקון, התוואי נמצא באזור יחסית דליל מפעילות עירונית, בינוי ותשתיות. לאחר מכן, דרומית מערבית, ממתחם התערוכה ונמל תל אביב, התוואי עובר באזור מבונה וצפוף, עם פעילות עירונית ומסחרית ענפה. דרומית לנמל תל אביב, הקו עובר בתוואי הטיילת הסמוכה לים. הספיקה כיום בקו Q ביציאה מתחנת “רידינג” כ-14,000 מ”ק\שעה בשעות שיא מאוכלוסיה בת כ-950,000 נפש, ובכניסה למכון הטיהור כ-24,000 מ”ק\שעה בשעות שיא מאוכלוסיה בת כ-1,600,000 נפש. לאחר הפעלת המאסף המזרחי, הספיקה בקו Q צפויה לקטון בשיעור של כ-20%, בכך יפחתו העומסים בקו ותתאפשרנה עתודות לחיבור צרכנים נוספים לאורך קו Q במהלך השנים קדימה.
מגבונים לחים – מטרד סביבתי
מגבוני בד, מגבונים לחים, מגבונים “נשטפים” ומוצרי נייר אחרים – אינם מתפרקים ואינם מתכלים במסגרת זמן הגעתם אל מכוני הטיהור. וזה – אם הם בכלל הצליחו להגיע אל מכון הטיהור מבלי ליצור סתימה בדרך. המגבונים, על כל סוגיהם, נדבקים זה לזה, מסתלסלים, ויוצרים ערימות בד שצנרת הביוב אינה מסוגלת להכיל או להניע קדימה. במקרים רבים, הם סותמים את הצנרת הביתית עוד לפני היציאה אל הצנרת השכונתית. מדובר במוצרי נייר שהשימוש בהם הפך לרב ומגוון בעידן הנוכחי. רוב הציבור אינו מודע לבעיה הסביבתית ולעלויות הקשורות בטיפול בה, ומשליך את המגבונים היישר אל האסלה – קרי, אל מערכת הביוב. מכון שפד”ן של איגודן מפנה עשרות טונות של גבבה (פסולת מצטברת שרובה מגבונים) בכל יממה לאתרי הטמנה.
התוצאה המיידית של השימוש התכוף במגבונים וזריקתם אל האסלה: