
דודו מחלב
מנכ”ל איגודן לתשתיות איכות הסביבה

ליאור בראל
סמנכ״ל כספים

אהוד קרמר
סמנכ”ל פיתוח הנדסי ופרויקטים

גדי ששון
סמנכ”ל משאבי אנוש ולוגיסטיקה

שלומי בן ארוש
סמנכ”ל איכות סביבה

יורם זמיר
יועץ משפטי

אמיר שלו
סמנכ”ל תפעול

גל שרעבי
יו״ר איגודן לתשתיות ואיכות הסביבה
המשנה לראש עיריית תל אביב יפו.
הממונה על החינוך העל-יסודי, רווחה חינוכית, מרחבי קהילה ומרכזים קהילתיים.

רוני קינסברונר
אחראי הכנסות במינהל ההנדסה תל אביב יפו

נועם ירון
רכז תקציבים בעיריית תל אביב יפו

ליאן אבו חצירה
סמנכ"לית שירות לתושב וקשרי קהילה

גל פרוייקט
מנהל האגף לגביית ארנונה בעיריית תל אביב יפו

מוטי בר ששת
גזבר העיר בת ים

חיים זברלו
סגן ראש עיריית חולון

גדליהו בן שמעון
סגן ראש עיריית בני ברק

נתן וולך
חבר מועצת העיר תל אביב יפו

חן קראוס
חברת מועצת העיר תל אביב יפו

עו״ד איתי שונשיין
חבר מועצת העיר פתח תקווה

ששון אליהו
חבר מועצת העיר בת ים

צדוק בן משה
סגן ראש העיר פתח תקווה וראש מינהל שפ”ע

שלומי בן ששון
חבר מועצת העיר רמת גן

בני רייך
חבר מועצת העיר גבעתיים

מאיה נורי
חברת מועצת העיר תל אביב יפו

הלל הלמן
סגן מהנדס העיר תל אביב יפו

עו”ד הרצל נעמן
סגן מנהל מינהל בת”ש בעיריית תל אביב יפו
איגודן לתשתיות איכות הסביבה הנו תאגיד סטטוטורי, שהוקם מכוח חוק איגוד ערים תשט”ו – 1955, וצו איגוד ערים דן (ביוב) – 1956, המאגד בתוכו את מרבית העיריות והרשויות המקומיות בגוש דן. האיגוד מנוהל ע”י מועצה המונה 19 חברים, נציגי שבע הערים החברות. האגוד נוסד על ידי שבע הערים המרכזיות של גוש דן: תל אביב-יפו, חולון, רמת גן, בת ים, פתח תקווה, בני ברק וגבעתיים. רשויות נוספות המקבלות שירותי טיהור שפכים מהאגוד ומהאגודה על בסיס הסכמי שרות הן: גבעת שמואל, אלעד, בית דגן, מועצה אזורית עמק לוד, רחובות, אזור, ראש העין, קריית אונו, אור יהודה רמת פנקס, כפר קאסם, יהוד-נווה מונוסון, גני תקווה, רמת אפעל, ראשל”צ, נס ציונה, סביון. בראש המועצה עומד יו”ר שנבחר על ידה. הניהול השוטף נעשה על ידי מנכ”ל.
הפעילות כיום
בימים אלה, ממשיך איגודן בהפעלת מערכת ההולכה, אליה מחוברות ערי המטרופולין. בשנים האחרונות סיים איגודן את סלילתה של אוטוסטראדת השפכים המודרנית ביותר בישראל. זאת, לאחר שהסתיימה הקמתו של קו הביוב המזרחי, לאורך כביש 4 מצפון פתח תקווה, בואכה יישובי בקעת אונו ועד לראשון לציון. כמו כן, הוקם קו ביוב חדש ומודרני לאורך תוואי נחל איילון, וקו החוף (קו Q) נמצא בשלב סיום של החלפת חלקיו השונים.
אגודת מי אזור דן ומכון השפד”ן
אגודת מי אזור דן היא חברת בת של איגודן ודרכה מתבצעת פעילותו של מכון השפד”ן. המכון הוא מהגדולים בסוגו בעולם, ואליו מוזרמים כל השפכים של כל תושבי גוש דן, 24 שעות ביממה. במכון עוברים השפכים תהליכי טיהור מכאניים וביולוגיים. בתום התהליך, מופקים מי קולחין ברמה גבוהה, אשר מועברים הלאה, אל חברת “מקורות” להמשך טיפול. מים אלא משמשים את חקלאות הדרום, וחוסכים למשק המים כמות השווה לכמטר ממי הכנרת בשנה.
בשנת 2016 סיים איגודן להקים מערך שלם לטיפול בבוצה, השארית האורגנית של תהליך הטיהור. מערך זה מבוסס על מתקן הסמכה וסחיטה, ועל תהליך עיכול אנאירובי, אשר בסופו נוצר דשן לשימוש חקלאי. במכון השפד”ן של איגודן הוקמו 8 מעכלים אנאירוביים, הערוכים לטפל בכל בוצת השפד”ן כיום,
כמו גם בגידול האוכלוסיה הצפוי בעשרות השנים הקרובות.
מטרות איגודן לתשתיות איכות הסביבה נקבעו בצו ההקמה והן-
1. איסוף, הולכה ושיגור השפכים המיוצרים על ידי התושבים החברים באיגודן.
2. טיפול בשפכים לצורך סילוקם בדרך סניטארית נאותה כדי למנוע נזק סביבתי ובריאותי.
בסך הכל משרת כיום מפעל השפד”ן את שפכיהן של למעלה מ- 23 רשויות מקומיות, קרוב לשני מיליון תושבים, וכ- 7,000 עסקים, מפעלים ומוסדות.
השגת המטרות
לאחר 60 שנות פעילות, ניתן לקבוע, שהמטרות שהציב לעצמו איגודן לתשתיות איכות הסביבה – הושגו. מרבית שפכי ערי אזור דן מועברים דרך מערכות הולכה מסודרות למפעל השפד”ן. מי הביוב מטוהרים והופכים למים מטוהרים בדרגה הקרובה מאד למי-שתייה – הרמה הגבוהה בארץ. ואילו הבוצה הופכת לדשן לשימוש חקלאי. בכך מוכיח איגודן כי הוא מבצע מיחזור וטיהור מלאים של כל מי הביוב של ערי גוש דן.
שפכי נחלים
על מנת לגונן על יישובי המורד, נאלץ איגודן לשאוב ולהזרים למפעל השפד”ן שפכי נחלים המוזרמים בנחלי איילון והירקון. קולחים אלו מקורם בשפכי יישובים החסרים פתרון ביוב (כגון יישובי מ.א. עמק לוד, בית דגן, איילון). כל השפכים הנ”ל, בכמות של מיליוני מ”ק לשנה, מוזרמים ללא היתר כדין וללא הסכם, מפני שהם מוזרמים למפעל השפד”ן כאמור הצורך לגונן על תושבי ת”א ורמת גן. ההגנה בפני סכנות של זיהום אקולוגי חמור וזרימת ביוב גולמי בתחום הערים יחד עם הרצון לנצל מים אלו לשימוש חוזר לחקלאות הן שיצרו את הצורך. במטרה לאכוף את דרישות היחידה לאיכות הסביבה באגוד, מעוגנות הדרישות בתנאי רישיון העסק של המפעל. כמו כן, נערכים ביקורים סדירים לוודא את מילוי הדרישות לאיכות השפכים המוזרמים ממנו, לאורך זמן. אי מילוין גורר הפעלה של המערכת המשפטית העירונית והמשרד לאיכות הסביבה.