מכון השפד”ן
מכון שפכי גוש דן (שפד”ן) הוא מערכת מורכבת, בין-אזורית, לאיסוף, טיפול והשבה של שפכים עירוניים בשטח עירוני מאוכלס בצפיפות, לרבות אזורי תעשייה. מערכות האיסוף וההולכה הראשיות של איגודן לתשתיות איכות הסביבה מורכבות מקווי ביוב עמוקים, המחוברים לקווי הביוב של הרשויות השונות. האורך הכללי של המובילים הראשיים והמשניים מתבטא בכ-100 ק”מ של צנרת בקטרים מ-60 ס”מ ועד 2.2 מ’. מערכת ההולכה הראשית של המפעל להעברת השפכים הגולמיים מתחילה בתחנת השאיבה רדינג בצפון תל-אביב, ממשיכה לאורך חופי תל-אביב עד לתחנת השאיבה בסה שבכניסה ליפו, ומשם דרך בת-ים עד למכון שבאתר שורק.

לאן הולכים המים?
מי המקלחת נאספים לניקוז ונעלמים במורד הצנרת, כך גם המים הזורמים בכיור המטבח, המים שבאסלה, מי המדיח ומי מכונת הכביסה. לרובנו אין מושג להיכן מסתלקים מי הביוב, וכיצד הם נעלמים. ללא מערכת משוכללת ומתקדמת לאיסוף מי השפכים, היה הביוב זורם ברחובות וחיינו היו הופכים לקשים מנשוא: ריחות רעים, מוקדי דגירת יתושים מעבירי מחלות קשות, ועוד. גם הטבע סביבנו היה נפגע פגיעה אנושה: הוואדיות, ערוצי הנחלים, החופים, מי התהום, הצמחייה, בעלי החיים… כל אלה עלולים לספוג נזקים בלתי הפיכים.

הפסקת הזרמת השפכים לים התיכון
בפברואר 1987 הופעל השלב הראשון של המפעל כאשר רק שפכי חולון, בת-ים, ראשל”צ ודרום תל-אביב יפו הועברו לטיפול ביולוגי באגני חמצון פקולטטיביים מסוחררים, באתר שורק, בכמות של כ–20 מלמ”ק בשנה (שלב א’). במרץ 1996 הורכבו המתקנים במכון והופעל גם שלב ב’. מאז מטפל המכון בכל שפכי גוש דן רבתי, כמות של כ- 120 מלמ”ק בשנה ומי השפכים אינם מוזרמים יותר לים התיכון.

מכון טיהור השפד”ן ועקרונות התהליך
מכון הטיהור מופעל ע”י מקורות חברת מים בע”מ, מרחב המרכז, יחידת שפד”ן, כקבלן הפעלה עבור אגודת “מי אזור דן” מבית איגודן.

מטרותיו העיקריות של השפד”ן
1. לצמצם את זיהום הסביבה, ולמנוע סיכוני בריאות ע”י הקמת מערכת איסוף וסילוק מי הביוב.
2. למנוע שפיכת ביוב גולמי לאפיקי נחלים ולים.
3. לתרום להגנת ולשימור מקורות המים המצומצמים של המדינה ע”י טיפול מתאים של מי ביוב לשם שימוש חוזר בהם. המים המושבים מסופקים לחקלאות, לאחר טפול נוסף במערכת קרקע- אקוויפר (SAT) המבוצע על-ידי מקורות.
טיהור השפכים נעשה באמצעות תהליכים ביולוגיים טבעיים, הגורמים לסילוקם ופירוקם של החומרים האורגאניים הנמצאים בשפכים. המגזר הביתי פולט לשפכים בעיקר נתרן ובורון, שמקורם בדטרגנטים. הפחתת ריכוז החומרים בדטרגנטים המשווקים בארץ, עקב חקיקה שהושלמה לאחרונה, מביאה להפחתה עקבית של מזהמים אלה בשפכים. המגזר התעשייתי מזרים לביוב תמיסות עשירות במלחים (תמלחות) מהמקורות הבאים: ריענון מחליפי יונים המשמשים לריכוך מים, תהליכי צביעת בדים בתעשיית הטקסטיל, תהליכי הכשרת בשר, יצור חמוצים, שימורים, עיבוד דגים, בורסקאות, תעשיית הגבינות וכן תימלחות מתהליכי ניקוי הציוד התעשייתי.

הורדת המליחות בקולחים
שדרוג הקולחים במכוני הטיפול בשפכים לצורך הורדת רמת המליחות אל מתחת ל- 250 מג”ל כלוריד, הינו יקר ביותר. ניתן להפחית במקור את המלחת השפכים ממקורות תעשייתיים על- ידי שינוי תהליכי יצור או מעבר לטכנולוגיות שאינן דורשות תוספת מלח, כגון ריכוך מים על- ידי אוסמוזה הפוכה במקום על- ידי מחליפי יונים. שיטה נוספת הינה הפרדת זרם התמלחת במפעל מיתר הזרמים, איגום התמלחת, ופינויה לים לאתרים מאושרים בכפוף להוראות החוק למניעת זהום הים ממקורות יבשתיים.

מיחזור, זה כל הסיפור
מפעל השפד”ן הוקם על ידי “איגודן לתשתיות איכות הסביבה” כדי לטהר באמצעותו את שפכי גוש דן, ולמחזר אותם למים המשמשים להשקיה חקלאית לכל סוגי הגידולים בארץ ללא הגבלה. אוכלוסיית גוש דן, המונה כשני מיליון וחצי תושבים, נהנית כיום משירותי מיחזור וטיהור המים של השפד”ן. מכון השפד”ן הוא מייצרני המים הגדולים של מדינת ישראל, והוא הגדול והמתקדם ביותר באזור הים התיכון. מי השפכים המטוהרים מוזרמים לנגב ותורמים להפרחתו. 70 אחוזים מחקלאות הנגב מושקית על-ידי מי השפד”ן.